שוק ההון סיכון מזרים מדי שנה סכומי כסף אדירים לחברות בכל העולם ובמיוחד למדינות מפותחות ובהן גם ישראל. שוק הון סיכון כולל בתוכו חברות השקעה גדולות מצד אחד ויזמים או חברות בתחילת דרכן מן הצד השני. בין היתר מדובר על השקעות ענק המבוצעות: בקרב יזמי הייטק, בתחומי האנרגיה המתחדש, בתחום הביו – טק, ברפואה ובטכנולוגיות מתקדמות נוספות.
השפעת שוק ההון על הכלכלה (Vlado)
השפעתו של שוק ההון – סיכון על הכלכלה המקומית (בישראל) ועל כלכלות אחרות הינה רבה ביותר. בין היתר, ההשפעה ניכרת:
- בהגדלת התוצר.
- בעידוד היזמות.
- בשיפור החדשנות.
- ביצירת קשרים בין כלכלות ובין מדינות (כלכלה גלובלית).
מגדילים את התוצר
במיוחד במדינות החסרות משאבים טבעיים כמו ישראל, כאשר המשאב המרכזי הוא המוח, יצירתיות וחדשנות, תרומת ההון סיכון רבה במיוחד. חברות שהוקמו, פותחו והתבגרו תוך ליווי של כספי הון סיכון, הביאו ומביאים להגדלת התוצר המקומי (וגם התוצר לנפש) בצורה משמעותית.
יש לציין שגם לאקזיטים של חברות מקומיות רבות יש קשר הדוק להון סיכון ויש לכך גם תרומה משמעותית להכנסות המדינה ממיסים.
משפרים את היזמות
אנשים בעלי מוח פורה ויכולת להקים מיזמים טכנולוגיים וחכמים אחרים, חסרים פעמים רבות את ההון הדרוש לשם כך. בזכות החיבור בין היזמות הפרטית או הפרטית למחצה לכסף הגדול שמגיע מצד קרנות הון סיכון (שיכולות להיות פרטיות, תאגידיות או ממשלתיות), מצליחים להפוך רעיונות תיאורטיים למוצרים ממשיים. ללא היכולת לקבל מימון, אין ספק שמיזמים רבים היו מתרסקים בלי להגיע לשום מקום.
משפרים את החדשנות
חדשנות היא מטבעה דבר לא בטוח. משקיעים מן המניין, בנקים או משקיעים מוסדיים רגילים חוששים פעמים רבות להזרים כספים למיזמים חדשניים. הון סיכון נועד בדיוק לפער זה שבין הרצון להניע את החדשנות לבין הקושי במימון.
יש לציין שבזכות החדשנות הישראלית, שממומנת בחלקה מהון סיכון מקומי או ממקורות חוץ, הפכה הכלכלה המקומית לגאווה של ממש, בעלת שם בכל העולם.
כלכלה גלובלית
תעשיית ההון סיכון חוצה גבולות מדיניים. ניתן למצוא קרנות הון סיכון (בעיקר מאמריקה ואירופה) שמשקיעות במיזמים במדינות אחרות ובכך נוצרים קשרים חדשים. זוהי תרומה חשובה לכלכלה העולמית.
כבר בגיל צעיר עמד מאחורי משה טיסונה רזומה מרשים, הכולל את תחומי האינטרנט המסחרי, אפיון מערכות, מסחר במניות והשקעות נדל”ן בארץ ובעולם.
